#slider-theme-slider-5a14b1574909f-caption-1#slider-theme-slider-5a14b1574909f-caption-2#slider-theme-slider-5a14b1574909f-caption-3#slider-theme-slider-5a14b1574909f-caption-4#slider-theme-slider-5a14b1574909f-caption-5#slider-theme-slider-5a14b1574909f-caption-6#slider-theme-slider-5a14b1574909f-caption-7#slider-theme-slider-5a14b1574909f-caption-8#slider-theme-slider-5a14b1574909f-caption-9#slider-theme-slider-5a14b1574909f-caption-10#slider-theme-slider-5a14b1574909f-caption-11#slider-theme-slider-5a14b1574909f-caption-12#slider-theme-slider-5a14b1574909f-caption-13#slider-theme-slider-5a14b1574909f-caption-14

נעם בן חורין- תערוכת יחיד

sell_ads

 בתערוכתו מציג בן- חורין קבוצת עבודות שנעשו על ידו בין

השנים 2007-2014 , ציורי שמן על בד, המהווים למעשה “נופי ילדות”, זכרונות ורשמים

מתקופת היותו ילד בקיבוץ נוה איתן, בעמק בית שאן. נופים אלו מתערבבים בנו האורבני

של תל אביב ויוצרים יחדיו סימפוניה פסטוראלית של ‘קולות הנפש’, המורכבת מ הלך רוח

עכשווי, אימאג’ים חולפים, מהדורת חדשות – כל אלה משתלבים ומתגבשים בציוריו של נעם

בן-חורין ליצירה מופשטת עד מופשטת-למחצה, המושכת את המתבוננים בה לעומקים כמו-

אין-סופיים.

אפקט מיוחד זה יוצר בן-חורין בדרך שהוא מכנה “יצירה במסכים”. העבודה בשכבות, הוא

מגלה, לקוחה בעצם מעולם המחשבים: “במחשב פותחים ‘חלון’ ועוד ‘חלון’; מכאן הלכתי

עוד צעד – אינני מכסה שכבה אחת באחרת בצורה אטומה, אלא יוצר רצ של מעגלים אין-

סופיים. ומתוך הרצ הזה אני בוחר מה להדגיש”. היצירה של רצ צורות משמשת אותו

בחתירתו לשלמות, לחיבור כמו זה המתקיים בטבע; קצה של רעיון מתחבר למשנהו, אימאג’

אחד מכיל את האחר. בתהליך העבודה, בן-חורין אינו מערבב את הצבעים על הבד. העירוב

נוצר בעת שמסך עולה על מסך וכך ניתן להבין מה שייך ל”עבר הרחוק” של הציור, מה

ל”עבר”, מה ל”הווה”. שכן, כל דבר מתקשר למשנהו ואין, בעצם, “התחלה”. הדבר דומה,

אומר בן-חורין, לכך ש”בארץ היה נדמה שאם מחליפים את שם המשפחה, הכל מתחיל

מהתחלה”. כך עשה גם אביו, שעברת את שמו, מאוסטרייכר כנכט, לבן חורין. אבל למעשה,

אומר בן-חורין, “לכל היותר אפשר להתחיל מנקודת התייחסות חדשה, שבוחרים בה”.

מאפיין בולט ביצירתו של בן-חורין הוא השילוב של קומפוזיציות דחוסות, בצד צבעוניות בהירה

ואופטימית; הפרדוקס הזה הוא אחד מסודות כוחם וקסמם של הציורים. בן-חורין טוען , כי

הקומפוזיציות הדחוסות עד כדי מחנק מבטאות לדידו התכנסות פנימה, בתוך עצמו, לצבירת

אנרגיה, עיבוד האירועים ויציאה אל הבד. ההקפדה על אסתטיות הציור, מטרתה לתקשר

בבהירות, ללא התלהמות. הצבעים הפסטליים, העזים לפעמים, משמשים אותו לתיאור

תחושותיו בזמן נתון.

בן- חורין אינו משאיר דבר ליד- המקרה. הספונטניות שלו מתוכננת היטב. יצירתו היא כספר

שכתיבתו אינה מסתיימת; ציור אחד מוביל למשנהו, תוך כדי דיאלוג מתמיד עם הקהל.

תהליך היצירה שלו כמוהו כתהליך של כתיבת סיפור. הוא מיטיב לזכור אימאג’ים וסצינות עוד

מילדותו המוקדמת, כתמי צבע, ריחות, תחושות וטעמים – הוא אוגר בתוכו למעין ספרייה

ענקית שממנה הוא דולה פרקים פרקים ומרכיב מהם, בכל פעם מחדש, סיפור אחר. “רק

אמצעי המבע שלי משתנים”, אומר בן- חורין.

בן-חורין מספר, כי בראשית דרכו האמנותית עסק בניסיונות ממושכים מאוד בבחינה של קו

ונקודה ומה שנוצר ביניהם. “כשהתחלתי לצייר אבסטרקט, זה בא לידי ביטוי. עם הזמן נעשיתי

מודע לכך שאני יוצר שפה של אימאג’ים והשתמשתי בהם כשפה שבה אני כותב”.

תהליך היצירה עצמו, הוא אומר, מושפע ישירות מן המתרחש סביבו. “ספגתי מכל מה שקורה

בארץ. אם זה רשמים מהשואה ואם אלה החיים היום-יומיים. לפעמים שיר המושמע ברדיו, או

מהדורת חדשות, עשויים להביא לשינוי או להדגשת אלמנט מסוים בציור”.

הוריו של בן- חורין עלו לארץ בשנות השלושים ורוב בני משפחותיהם הושמדו בשואה. הם

עצמם גידלו את שלושת בניהם בקיבוץ נוה איתן. לדברי בן- חורין, כמי שגדל בעמק שבו הרבה

מאוד עצים, ומים זורמים, וטיולים בטבע, מסקרנת אותו המשמעות שיש לעצים בארץ. אלמנט

זה אכן בא לידי ביטוי ביצירתו.

בעבר צייר בן- חורין לא פעם על דיקטים, כיסאות או קרשים. תחילה עשה זאת בשל אילוצים

תקציביים ואחר כך, כשראה כי טוב, מבחירה. כמו כן צייר על ציורים ישנים שלו, על גבי צילומים

או על חלקי מחשב משומשים.

אלתורים כגון אלה אינם מונעים ממנו להקפיד על גוונים ודקויותיהם, בניגוד לאסכולת דלות

החומר. ציור, הוא מבהיר, הוא אמצעי תקשורת. ותקשורת צריכה להיות בהירה. ביצירתו

באה לידי ביטוי מובהק אמונתו כי “החיים אינם אלא התחנות שבהן אנו עוברים”.

נעם בן-חורין , נולד בישראל בשנת 1953 , גדל בקיבוץ נוה איתן, בוגר האקדמיה לעיצוב

ואמנות, בצלאל, ירושלים – 1982 . לימודי תואר שני בתיכנון אורבני, האקדמיה לעיצוב

ואמנות, בצלאל, ירושלים 2014- . מאז תום לימודיו הציג תערוכות רבות בישראל ובאירופה :

בינהן 8 תערוכות יחיד ו 7- תערוכות קבוצתיות.

open-page_sell